יחסים לפני תוצאות…

בחיים שלנו, מוכרת יותר השאיפה להישגים:
כדי להשיג משהו ראוי לפעול בכוח, הכי בכוח.
המטרה מקדשת את האמצעים…
לעתים נדמה כי הדרך להשגת המטרה ראויה. תהא אשר תהא.
קיימת גם אפשרות אוטופית להשיג את מבוקשנו, ברוך, באהבה.
מה שבטוח הוא שאנשים אסרטיביים יודעים לדרוש את מבוקשם
ואנו אף מעודדים לפתח אישיות אסרטיבית.
אני באה להציע אלטרנטיבה חשובה עוד יותר לדעתי.
אלטרנטיבה ששמעתי עליה באופן תאורטי
והתנסיתי בה, הלכה למעשה, בחיי.
והיא שהמטרה החשובה ביותר שלנו הינה לשמור על מערכות היחסים שיש לנו עם כל סובבנו.
יתכן ונקבע כי קיים דרוג הקובע מי יותר חשוב לנו בחיים ומי פחות,
העניין הוא שתמיד, אבל תמיד נרוויח מהעובדה שהיינו מכווני מטרה
בשמירה על היחסים יותר מהתוצאות.
אני פוגשת בחדר הטיפולים אנשים רבים. רבים מאוד שמגיעים מכווני מטרה.
גם במצבים עדינים ומלאי רגש אלה, אנחנו מכווני מטרה. להישגים.
נדרשת הקשבה עמוקה. עמוקה וארוכה
עד למצב שבו האדם נהנה מהתהליך ומשחרר את הצורך
את האחיזה במטרה.
חישבו מה יכול להתחולל בחיינו כשאנו לא נעולים באחיזה כזו או אחרת.
כשאנו משחררים.
השורה תחתונה היא לשמור על יחסים על אף ההתנגשויות שאנו חווים.
על אף ההתנגדויות שאנו חווים.
אני אומרת שחשוב מאוד לשמור על כל מערכת יחסים הפועמת בחיינו,
גם כשאני נתקלת בהתנגדות.
חשוב שלא אשתמש בכלי הריצוי,
לא אשמיע את קולי,
או אוותר על דעותיי-
הכל למען שמירה על יחסים עם אנשים בחיי.
לא.
אלא, שלא אהיה סומא בשאיפה שלי להשגת המטרה
באופן כזה שאוותר על מערכות יחסים, על אנשים.
איזון.

מה יכול להופיע כששומרים על איזון בחיים?
ותחשבו על זה.