נסיבות החיים

ביומיום שלנו אנחנו מבצעים פעולות נדרשות
כמעט על אוטומט.
ככל ששכנענו את עצמנו באמונת היסוד שלנו, עמוק עמוק בפנים
שאנחנו חייבים, צריכים או מוכרחים…
כך יתעצם בתוכנו הסטרס. אותה תופעה נפשית המשפיעה על כל כך הרבה תפקודים גופניים.

האמת היא שהמקור לכל הפעולות שאנו מבצעים, צריך להיות פנימי: ככה אני רוצה. אני ולא אחר.
מתוך הערך העצמי הגבוה שלי, זה שאינו תלוי בגורם חיצוני (הוא בהחלט יכול להיות מושפע ממנו, אך לא תלוי בו.).
כשאני מודע לערכי, זה הקיים בכולנו, מלידה, יהיה נכון יותר גם לשאוף לדברים חיצוניים. המרדף הקפיטליסטי. אז נכנה אותו המרדף אחר האושר.
או אז אוכל לשאול את עצמי: ומה יקרה אם לא אעשה את מה שאיני רוצה באמת לעשות? מה יקרה?
יכולת ההתרסה הזו נובעת מתוך החופש שאני רוצה לפתח בעצמי.
חופש מול נסיבות החיים המשתנות.

שרית בן עמי

זה הסוד שלי.