מילואים

אתה רווק.
בת הזוג שלך מתעתדת לצאת למילואים.
מילואים בתפקיד משמעותי ולאורך זמן.
איפה זה פוגש אותך?
האם תמצא לנכון לחזק?
לתת השראה?
לתמוך בכל החלטה שתתקבל?
האם תתערב בהחלטה?
האם אתה מאמין שיש לך מקום להתערב בהחלטה?
באיזה אופן?
באיזו רמה?
מה תפקידך בכוח?

לדעת לכבד את המקום של האחר.
זוהי התמודדות שאנחנו נתקלים בה על בסיס יומי. בהיסח הדעת, לא תמיד במודע.
ואני אומרת, הבה נתבונן בזה: זוהי קריאה ללקיחת אחריות בנפרד מהרגש שעולה בנו באותו הרגע…
אמיר, הגיע אלי לקליניקה עם טרוניות רבות על המערכת הצבאית המסורבלת שדואגת לעצמה…
על שנים רבות של שירות ואף שירות מילואים תובעני…
על ימים רבים שחלילה ישמטו מלוח הזמנים המשותף….
ועוד כהנה וכהנה טענות ומרורים…
בואו נתבונן יותר לעומק.
מה אני באמת מבקש?
מה אני אומר?
מה אני למעשה רוצה?
אל תשאירי אותי לבד…
אל תשאירי אותי עם עצמי…
אולי זה אומר שאת לא רוצה אותי מספיק?
אולי אני חייב הוכחה לאהבתנו?
אולי זאת בעצם, דרמת שליטה? ואינני מודע אליה?

מעוניין להחזיר את השקט הנפשי…
לבסס אותו.
לקבל החלטות שיאפשרו לי להרגיש את שפיות הדעת.
אין נכון או לא נכון
יש מה מתאים לי.
זה הסוד שלי
שרית בן עמי.